הסתיו

הסתיו הוא אחד מארבע עונות השנה המציינת את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן הוא נקרא עונת מעבר.
באזורים הממוזגים, הסתיו הוא העונה בה רוב הגידולים החקלאיים נאספים, ויש שלכת שבמהלכה העצים משירים את עליהם, מזג האוויר קריר וגשם יורד. למעשה, במקומות שבהם האקלים לח ורטוב, הסתיו הוא העונה הגשומה ביותר. בישראל, שבה האקלים הוא ים תיכוני, הסתיו הוא העונה שבה יורדים הגשמים הראשונים. בסתיו גם מתחולל לעתים שרב. מערכות אלה דועכות לקראת סוף הסתיו.
החצב מבשר את בוא הסתיו. הוא פורח כאשר הימים מתקצרים, וכבר בסוף אוגוסט אפשר לראות את שרביטי הפריחה המרהיבים בוקעים מהקרקע היבשה ופורחים. בעונה זו החצב הוא כמעט הפרח היחיד, ועל כן הוא זוכה לביקור חרקים מאביקים רבים - בנוסף על שירותי הרוח המעבירה את האבקה מפרח לפרח

הנחליאלי ציפור נודדת, מגיע לארץ בחודשים אוקטובר נובמבר ונשאר כל החורף בארץ. הנחליאלי מקנן בארץ מסוף מרץ עד אמצע יוני בשני מחזורים. נחליאלי הוא סוג של ציפורי שיר ממשפחת הנחליאלים. הנחליאלי הוא ציפור שיר דקת-גו ודקת מקור. נוצות זנבה נעות ללא הרף. גודלו כגודלה של דרור, אך זנבו ורגליו ארוכות יותר משל הדרור. הנחליאלי מתעופף בקלילות. השם העברי נחליאלי ניתן על ידי מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886, זאת מכיוון שהוא מקנן על גדות נחלים

הנחליאלי מקנן,בקנים הבנויים על הקרקע. אלו עשויים מחומר צמחי ומרופדים בשיער ובנוצות. נקבת הנחליאלי מטילה כארבע עד שבע ביצים אפרפרות בכל הטלה. הדגירה נמשכת כשבועיים. שבועיים נוספים לאחר מכן הנקבה מאכילה את גוזליה עד שהם עפים מן הקן והופכים עצמאיים.

 עלים בשלכת

בעצים נשירים מכילים תאי העלים קולטנים הרגישים לטמפרטורת הסביבה ולכמות קרינת השמש. בסתיו, כשהטמפרטורה יורדת והימים מתקצרים כך שאין מספיק אור לפוטוסינתזה, מופסק ייצור הכלורופיל בעלים, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים נחשפים, דבר הגורם לעלים לאבד את צבעם הירוק ולהפוך צהובים-אדומים. בשיאו של הסתיו נושרים העלים מצמחים אלו, תופעה הקרויה שלכת. עצים שאינם משירים את עליהם נקראים ירוקי עד.

הגוונים של עלי השלכת נחשבים לאחד מהסממנים העיקריים של עונת הסתיו.

גם לעלים ירוקי עד יש שלכת. עלים אלו חיים בדרך כלל בין שלוש לארבע שנים, כעבור תקופה זו העלים נושרים מן העץ, אך תמיד יישארו עלים על העץ והשלכת אינה מתרחשת בבת אחת על כל העלים.